זכיינות הינה שיטה נפוצה לקידום והרחבת עסקים מסוגים שונים (קמעונאות ושירותים) בדרך של מתן הרשאה לאחר מטעם הגורם המזכה, אשר הינו בעליו של המותג/הרעיון/הפטנט וכד', לפעול תחת אותו מותג תוך כדי קביעה מהם השירותים/המוצרים אותם יספקו, באיזה אופן יסופקו, מה יהיה מחירם וכן הלאה. על פי רוב, המזכה יהיה אחראי לספק לזכיין את התשתית והתמיכה הנדרשים לשם בניית וקידום עסקו של הזכיין.
יתרונה הבולט של שיטת זכיינות הינו בהזדמנות לייצר עסק עצמאי משלך בתמיכה ובסיוע של גורם מנוסה בעל תשתיות לוגיסטיות, פרסומיות, שיווקיות ואחרות, ולמעשה ללא הצורך "להמציא את הגלגל מחדש". בין יתרונותיה הנוספים של שיטת זכיינות ניתן למנות את כוחה של רשת גדולה בהיבטי יכולת מיקוח והורדת מחירים מול ספקים (והגדלת הרווחים כתוצאה מכך), הצטרפות למותג קיים ומוכר לעומת הצורך בהחדרת מותג חדש לשוק במקרה של עסק חדש וכמובן ההיכרות המוקדמת עם העסק אשר מאפשרת לזכיין הזדמנות לבחון האם מדובר במותג מצליח אשר הוא "מתחבר" אליו באופן אישי.
אם כן מה נדרש מזכיין שבדרך?
מימון - טרם רכישת זיכיון יש להיעזר באנשי מקצוע על מנת לקבל הערכה מדויקת של העלויות המובנות מעליהן (כדוגמת דמי זיכיון ותמלוגים) ואלו הידועות פחות (עלויות הקמה, שיפוץ, עלויות עובדים, חומרי גלם וכד').
ליווי מקצועי - בשל מורכבות נושא רכישת הזיכיון והשלכותיו הכלכליות הכבדות, מומלץ לזכיין או לזכיין שבדרך להיעזר באנשי מקצוע מנוסים המומחים בתחום הזכיינות - החל ממתווכים עסקיים, רואי חשבון המתמחים בעסקים בזכיינות וכמובן עורך דין המצוי היטב בתחום.
בחינה עצמאית – על הזכיין שבדך לשאול את עצמו האם שיטת הזכיינות מתאימה לאופיו, הן מתוך ההבנה כי גם אם אין צורך כאמור "להמציא את הגלגל מחדש", מדובר אחרי הכל בעסק עצמאי לכל דבר הדורש מבעליו השקעת זמן ומרץ רבים לשם הצלחתו, והן מתוך הבנה כי על אף תחושת העצמאות של הזכיין, יהיו לו בפועל "בוסים" אשר יפקחו עליו.